אני מצרף את מאמרי על האמפתיה בהיסטוריה, בחברה ובתרבות. זאת בעקבות מפגשנו שבו התחלנו בדיון מלא אמוציות בנושא מלחמת השחרור והנכבה.
מצרף בסוף מכתבי רשימת הספרים המונחים לפני היום וכולם כתובים ע"י מחברים יהודים וישראלים העוסקים בנושאים אלו, ספרים אלו מומלצים להרחבת הידע בנוגע לעובדות היסטוריות.
ברצוני לומר כי גם אם אוחזים במיתוס הציוני הרווח ולא מקבלים נקודות ראייה אחרות להביט על המלחמה הזו, ורואים באופן מצדיק וטוטאלי את הצד שלנו היהודים, גם אז אנו נדרשים לאמפתיה לצד השני, זאת מבלי לשנות את עמדותינו. אמפתיה לבני המשפחה שלך, לקהילה בה אתה חי, לבני עמך, מובנית מאליה. אך למיעוטים השונים ממך גם שהם בסביבתך הדבר קשה יותר, ולגבי אחרים הזרים לך או לאלו שהיו אתמול אויביך – הדבר קשה שבעתיים. אך באם רצונך להבינם ברצינות ובעומק, עליך עם כל הקושי להיעזר באמפתיה. אמפתיה היא לא הזדהות– כאבו של הזולת אינו כאבך. אתה רק יכול להבינו מבלי לאמץ אותו. הפלסטיניים הם העם שנוצח במלחמת 48, רבים מהם גורשו ממה שראו בה כמדינתם ומאות מכפריהם נמחקו. אנו כאמור יכולים להבין את רגשותיהם, להיכנס לצורת מחשבותיהם והשקפותיהם גם בלי הצורך להסכים עמם – זאת כאמור אמפתיה.
חשיבותה של האמפתיה היא גם במובן של קבלת החלטות מושכלת יותר. אם נבין איך הפלסטינים רואים וחווים את העולם והם יבינו איך אנחנו היהודים רואים וחווים את העולם, וכי לא לנו ולא להם יש את הבלעדיות על הצדק, הקורבנות והאמת, אולי ייווצר סיכוי להבנה הדדית ומציאת שותפים ליצירת מציאות טובה יותר.
בידידות
אילן
ספרים מומלצים:
- בני מוריס – היווצרות בעיית הפליטים
- יאיר אורון – השואה, התקומה והנכבה
- אריה דיין – יהודית או דמוקרטית, על הממשל הצבאי
- אדם רז – ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאו