"האם גם אנחנו כאלה" – השאלה הזאת עולה ביחס לציונות ולהגשמתה בארץ.
היום זו תיאוריה שחוגים התופסים עצמם מתקדמים באוניברסיטאות ומרכיבים של קבוצות השמאל הרדיקלי משתמשים בה בניתוח אפיונים רבים בהיסטוריה של המתיישבים הראשונים בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, אמריקה הדרומית וגם ישראל. ננסה תחילה להבין את עיקרי התפיסה הזו וניתוחה לגבי ההיסטוריה של הכיבושים במדינות אחרות ונשאל לבסוף האם זה גם המאפיין של ההיסטוריה של התנועה הציונית והגשמתה בארץ. השאלה המטרידה באפיון המציאות של הקולוניאליזם ההתיישבותי מבוססת על אי צדק וגרימת עוול בלתי מוסרי לאוכלוסייה הילידית בארצות שבהן התחולל הקולוניאליזם ההתיישבותי.
המונח הזה נכתב ע"י אנשי אקדמיה ביחס להתיישבות הבריטית באוסטרליה, אך גם על ארצות הברית וקנדה שנוצרו אף הן עקב נישול של עמים שאכלסו את צפון אמריקה וכן על ארצות רבות אחרות. החידוש במתודה זו הוא הרעיון כי העוול הקדמון הזה מתרחש כל רגע גם עכשיו במקומות שונים בעולם. וזאת משום שהתיישבות שאינה האוכלוסייה הילידית המקורית היא בחזקת התיישבות קולוניאליסטית של אוכלוסייה לא ילידית ( ראה את המתנחלים הישראלים בשטחים). המאפיין הבולט של הקולוניאליזם האירופי היה השאיפה לניצול אכזרי של משאבי הארץ הנכבשת והתעשרות מהירה. כך הספרדים בדרום אמריקה ברדיפתם אחרי הזהב, כך האנגלים בהודו שחיפשו תבלינים אקזוטיים, כך הבלגים בקונגו שרצו שנהב וכו'. היה גם קולוניאליזם מסוג שונה, בעיקר של האנגלים שרצו להקים ישובים לבנים ולנצל את כוח העבודה של הילידים – באוסטרליה, בקניה, באמריקה הצפונית (שם חמסו אדמות כדי להקים עליהם חוות חקלאיות שעובדו ע"י עבדים שהובאו בכח מאפריקה), ובאיים הקריבים האירופאיים שהביאו עבדים לגידול קני סוכר. אנו מבינים שהקולוניאליזם ההתיישבותי הוא סטרוקטורה הנמשכת בכל העולם ע"י מתיישבים שאינם צאצאי הילידים המקוריים. המונח "דה-קולוניאליזציה" מצביע בעיקר על מודעות גבוהה לשימוש באדמות עליהם ישבו שבטים אמריקאים ילידים שלא לצרכי האוכלוסייה הילידית, בעיקר בארה"ב אך גם באוסטרליה וקנדה. זו בעיקר מודעות הולכת וגדלה לכך ששבטים אלו נושלו מאדמותיהם ע"י מתיישבים אירופאיים במשך מאות בשנים. באידיאולוגיה הזו ובמעשה שאיפשר כיבוש אדמות בארצות אלו וגירוש האוכלוסייה הילידית מהן, ברור לגמרי אי הצדק, חוסר המוסר וגרימת העוול ע"י המתיישבים החדשים לאוכלוסייה הילידית. עם זאת ברור שלאירופאיים לא היו שום טענות על נחלת אבות בארץ אליה באו. מאבקה של האוכלוסייה הילידית להחזרת זכויותיהם, לתיקון אי הצדק ולמניעת נישולם ע"י המתיישבים החדשים היתה בדרך כלל מלווה באלימות, אך גם המחקר האקדמי והציבורי של תיאורית הקולוניאליזם ההתיישבותי ובנוסף מאבק פוליטי ציבורי – עזר לא פעם בתיקונים שונים למעשי העוול שנגרמו לאוכלוסייה הילידית.
השאלה הנוגעת לנו – לגבי התנועה הציונית, המאבק עם הפלסטיניים והקמת מדינת ישראל היא – האם הציונות הינה קולוניאליזם התיישבותי? רובנו מאמינים שסיפורי התנ"ך יחד עם הממצאים הארכיאולוגים בארץ והמקורות ההיסטוריים (ראה יוספוס פלביוס, מגילות קומיראן) מוכיחים ללא ספק את זכויותינו ההיסטוריות בארץ. לעומתם שלמה זנד בספרו "מי המציא את העם היהודי", טוען: שההיסטוריה היהודית בארץ היא נרטיב מומצא, ושההתיישבות היהודית הינה קולוניאליזם התיישבותי לכל דבר, וכי המיתוס ההיסטורי כאילו היהודים יצאו ממצרים ונכנסו לארץ כנען אחרי הליכה במדבר 40 שנה – אין לו שום הוכחה היסטורית. המחקר ההיסטורי מציע שבני ישראל באו ממזרח, מהחורן לארץ כנען וקבלתם את האמונה באל אחד הייתה אולי בהשפעה של המלך המצרי אחנאתון. על אף הכיבושים של עמים שונים, במשך אלפי שנים חיו פה ילידים שיתכן שהם תושבי הארץ הכנענים וכבר אז ,לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנה נקראו פלסטינים (ראה הרודוטוס, 'הסטוריה'). ולדעת רבים ואני ביניהם זכויותיהם כעם הילידי פה אינן מוטלות בספק. ולכן לדעתי, אין להטיל ספק בזכותם של שני העמים הללו להגדרה עצמית בארץ. הגדרה של הציונות כתנועה קולוניאליסטית התיישבותית קלאסית אינה תופסת, בארץ ישראל לא היה נפט ולא זהב, אין כאן פילים ולא אדמות מרעה עד האופק, כמעט ולא היו כאן עבדים שחורים (מלבד אלו שהערבים הביאו) , אך כן היו לאבותינו טענות לזכות אבות על הארץ. צריך לומר גם זאת – הגשמת הציונות והקמת המדינה הייתה מלווה לא פעם בפגיעה בלתי מוסרית, בלתי מוצדקת וגרמה לעוול ולגירוש פלסטינים שישבו פה. הפלסטינים קופצים כמוצאי שלל רב על הטרמינולוגיה הזאת- רשיד חלדי בספרו "מלחמת מאה השנים נגד פלסטין" קורא לציונות מיזם אירופי קולוניאלי – שמטרתו ליצור קולוניות של מתיישבים מאירופה הלבנה על אדמות לא אירופאיות והשחרור יבוא רק מארגון השחרור של פלסטין. טענתו היא כי ישראל היא מאותו הסוג שיצר את ארה"ב , קנדה ואוסטרליה. הדפוס של הקולוניאליזם ההתיישבותי – מתיישבים אירופאיים מגלים ארץ שנחשבת בעיניהם "טרה נוליוס" (ארץ ריקה) ומונעים ע"י רוב שאינו יודע שובעה להתפשטות על פני יבשת שלמה ובתוך כך הם משמידים עמים ותרבויות ילידיות – ההיסטוריה של ישראל אינה כוללת אף אחד מסימני היכר הללו.
עוד מקור לעוולות הנגרמות לילידים באותן ארצות שנכבשו ע"י מתיישבים חדשים היה מה שהפילוסוף הצרפתי ז'ק דרידה הגדיר כחטא קדמון של החשיבה המערבית וקרא לו "הלוגוצנטריות" – צורת חשיבה המתייחסת לתבונה ולשפה את היכולת לייצג נאמנה את הממשות , אך על כך ועל "החשיבה הפראית" בפעם אחרת!!! וזאת הבחנה שאינה נוגעת בסקירה שלנו פה.
הגהה: אהרוני אמיתי