ישנם מספר נושאים שכבר עסקנו בהם בעבר, כמו עקרון אי הוודאות של הייזנברג הקובע כי אין וודאות למיקומו ולכיוון סיבובו של האלקטרון בתוך האטום. לפיכך, ניתן לחקור זאת רק בעת ביצוע חישוב סטטיסטי וגם אז, באופן משוער בלבד. עצם ניסיונו של המדען לחקור את הדבר, משנה את הרמה הקוונטית, את מיקומו של האלקטרון ואת האנרגיה שלו. זוהי תורת הקוונטים בתחום הפיזיקלי על ׳רגל אחת׳.
כעת אגש להתייחס ליישומים נוספים של תפיסת תורת הקוונטים, לא בתחום הפיזיקלי.
בדוגמא קודמת, מתחום הפסיכולוגיה, עסקתי בנושא ׳אפיונו של המטופל׳ (אופיו ובעיותיו) ע״י הפסיכולוג. עצם התערבותו המקצועית של הפסיכולוג ובחירותיו הטיפוליות, כבר משנות את מהותו של המטופל, כאשר כל יום המטופל עצמו עובר שינויים אישיים.
גם אנו, בהסתכלות פנימה וכן החוצה – בניסיון להבין את עצמנו, את התנהגותנו ואת יחסינו עם האחרים – מגיעים לתובנות שונות כל פעם. השיפוט, הפירוש, המסקנות והבחירות שאנו פועלים על פיהן משתנים מעת לעת. זה תלוי במרכיבים מגוונים, כגון התנהגותם של אחרים, פרשנותנו לכך והתנהגותנו חזרה כלפיהם. וכך, השינויים העוברים עלינו ועל סביבתנו, הבחירות השונות שאנו לוקחים מיום ליום ומתקופה לתקופה, לצד הפירושים שאנו עורכים להתנהגויותיהם של אחרים – צריכים גם להוביל את מהות התייחסותנו לתולדות ההיסטוריה האנושית. קיימות דרכים רבות לנתח סיטואציות היסטוריות שונות ולשאול – מי הוא המפרש, באיזו תקופה עושה כן, מה הוא מייצג ומדוע הוא משתמש בבחירה כזו או אחרת בבואו להבין את תרחישי ההיסטוריה. וכאן נשאלת השאלה – לאן יכולה כל סיטואציה/תרחיש/פעולה אנושית להוביל ואיזה עולם ״היסטורי״ היא יוצרת.
*הערה: עמכם הסליחה באם חלק מהדברים שנכתבו במאמר זה נכתבו במאמר קודם.