ממרום גילי כיום (78), הגעתי להשלמה, סוף סוף, כי בזמן שעוד נותר לי ככל הנראה כבר לא אעזוב את הארץ הזו.
אני בן קיבוץ השומר הצעיר בעמק בית שאן, בין מקימי קיבוץ כרם שלום בנגב, ובהמשך בין מקימי הישוב המשותף ליהודים ופלסטינים; נווה שלום – ואחת אלסלאם, בו אני ומשפחתי חיים עד היום.
אני צופה בצער רב בהתדרדרותה של המדינה, וכאיש שפעל כל חייו הבוגרים למען מציאות של הסכמי שלום עם שכנינו במזרח התיכון ועם הפלסטינים, אני שואל את עצמי כיום האם ייתכן תיקון ומהפך למציאות הכאוטית והטרגית הזו. זאת בהתחשב בסכסוך הנמשך בכל החזיתות סביבנו ובשטיפת המוח הלאומנית והאנטי-דמוקרטית של מכונות ארס ורעל שנבנו לאורך שנים ארוכות.
האם יש תיקון לחוסר האמון של העם שלנו בפתרונות שאינם שימוש בכוח ומלחמה בלתי נגמרת? האם יש תיקון לגזענות הפושעת בכל? האם יש תיקון לאי-האמון ההדדי בינינו? האם יש תיקון לחוסר האמון בשלטון החוק, במערכת המשפט ובמוסדות השלטון הדמוקרטי האחרים? האם יש תיקון להדבקת תווית "בוגד" לאנשי שמאל ולכל קול ביקורתי? האם יש תיקון לדה-ההומניזציה המוחלטת של הפלסטינים?
גם במצב האופטימי של מהפך פוליטי בבחירות הקרובות, עולה השאלה האם יהיה זה באמת סימן לשינוי כיוון לעתיד. בגילי המופלג, קשה מאוד לגייס איזו מידה של אופטימיות. אני תוהה איזה מן קיום צפוי לנו כאן והאם עוד יכולים לבוא שינויים של תקווה ותיקון עמוקים באמת. ועוד יותר מכך, אני שואל האם העם שלנו ילמד לקחת סוף סוף אחריות על מעשיו ויחדל מניסיונותיו לנרמל מעשים שאינם מוסריים, ובוודאות אינם הומניים.
כל המועמדים לבחירות הקרובות נושאים את שם הציונות כמטרה ראשונה במעלה לממשלה שהם יקימו. אך היא למעשה משמשת כסות דקה להדרה גזענית של המפלגות הערביות, ובקרב מפלגות הקואליציה הנוכחית היא בעיקר משמשת כתעודת הכשר לעליונות יהודית. נשתכחה מכל שאר המפלגות משמעותה של הציונות כפי שהוגדרה במגילת העצמאות. כדאי לזכור שהעיקרון הראשון של הציונות היה הקמת מדינה לעם היהודי בארצו – זה הוגשם וקיים ללא עוררין. לצד זה, עקרון חשוב נוסף היה להוות דוגמה ודגם לעולם כולו, של סובלנות והומאניות, ברוח ערכי מגילת העצמאות – לשם עוד לא הגענו. אפילו מעיקרון הפרדת הדת מהמדינה אנו מתרחקים כל יום ביומו.
לאחר שנים כה ארוכות של שלטון שפעל ללא הרף כדי להרעיל כל חלקה טובה, ומחיקה של כל מרכיב מוסרי, תהליך שהתרחב מאוד מאז זוועות ה-7 באוקטובר, אף אם יתבצע מהפך שלטוני, ספק בעיניי אם יהיה ניתן לעקור את האמונות הרעות שהשתרשו בקרב רבים כל-כך. יחד עם זאת, אין ספק שמהפך שלטוני בעת הזו הינו הכרחי וקריטי, כי רק בו טמון סיכוי כלשהו לתחילתו של תהליך שיוביל לשינוי ערכי עמוק בחברה הישראלית.
בברכה, אילן פריש, נווה שלום.