הספר מציג תיאור מקיף של התפתחות המוח האנושי ושל הופעת התודעה כמערכת ביולוגית־ אבולוציונית. מצוין כי הניאו-קורטקס, הוא הזירה המרכזית שבה מתרחשים תהליכי חדשנות, גמישות התנהגותית ולמידה. כפי שמתואר בספר, חלק זה של המוח התפתח אצל בני האדם במהלך האבולוציה עד פי 3.5 ממוחם של קופי אדם ופי 200 מיונקים פרימיטיביים. עוד עולה כי לצד מערכת הבקרה האוטומטית, הניאו-קורטקס מאפשר יצירת וריאציות התנהגותיות חדשות, הסתגלות למצבים משתנים ויצירת קומבינציות עצביות מורכבות – זו התודעה.
הספר מבחין בין שתי מערכות פעולה מוחיות: מערכת אוטומטית, מהירה ובלתי מודעת, ומערכת מודעת, איטית ומנתחת. רוב הפעולות היומיומיות מתבצעות באופן אוטומטי באזור במוח הקרוי ׳צרבלום׳ (או בשמו השני ׳המוח הקטן׳) שבו מצויים רוב הנוירונים, לעומתו הניאו-קורטקס "צופה" בפעילות ומאפשר הטמעת שינויים ולמידה. התודעה, אשר מקושרת לניאו-קורטקס, מתפקדת כמנגנון הערכה ובחירה: היא בוחנת וריאציות חדשות, שוקלת סיכונים וסיכויים ומעדיפה את מה שמועיל להישרדות. בשלב מאוחר יותר באבולוציה מופיעה ׳התודעה היודעת׳ – מודעות האדם לעצם קיומה של תודעתו, והיא הבסיס להתפתחות מושג ה-׳אני׳.
בנקודה זו משתלב הדיון הפרוידיאני באופן טבעי: פרויד הבחין בין מערכות נפשיות מודעות ובלתי־ מודעות, וטען כי חלק גדול מהפעולה המנטלית מתרחש מחוץ לשדה המודעות. תפיסה זו מהדהדת את ההבחנה הביולוגית־ אבולוציונית העולה בספר אשר מפרידה בין מערכת אוטומטית לבין מערכת מודעת. גם אצל פרויד, כמו בתיאור האבולוציוני, המודעות היא רק שכבה אחת של פעילות נפשית רחבה יותר. האם ׳התודעה׳ המתוארת בספר היא אותה התודעה שעליה דיבר פרויד – או שמדובר בשתי נקודות מבט שונות על אותה תופעה – שאלה זו נותרת פתוחה.
הספר מתאר כיצד תפקודים קוגניטיביים בסיסיים – תפיסה חושית, תנועה, רגשות וקבלת החלטות פשוטה – אינם דורשים תודעה מודעת. לעומת זאת, תהליכים מורכבים, חדשניים ורב־ ממדיים מפעילים את התודעה האנליטית, המסוגלת לפרק מידע לגורמים, להרכיבו מחדש וליצור משמעות שונה. הדוגמה של הלהטוטן (מהספר) ממחישה את ההבחנה בין ראייה מודעת לבין ראייה אוטומטית: ״כאשר שלושה כדורים באוויר, הראייה המודעת אינה מסוגלת לעקוב אחר כולם… מופעלת ראייה אוטומטית מהירה ויעילה יותר״.
בשיח העולה בספר לגביי השפה, נראה כי היא תופסת מקום מרכזי בהתפתחות התודעה. מדובר במערכת סמלים מורכבת המאפשרת ארגון מידע רב-משמעי, אפיון מדויק של אובייקטים ויצירת משמעות. הופעת השפה קשורה להתפתחות התודעה היודעת, אף שהתודעה עצמה קדמה לה. בעלי חיים מפגינים תקשורת מוגבלת, אך רק האדם מסוגל לייצר מערכת סימבולית עשירה המאפשרת חשיבה מורכבת, דיבור פנימי והבנה של רגשות ומצבים חברתיים.
הספר דן גם במערכת הרגשית: רגשות מסדר ראשון (פחד, רעב, כעס) מפעילים תגובה מיידית, בעוד רגשות מסדר שני (שמחה, עצב, תסכול) קשורים ללמידה, להתנהגות חברתית ולוויסות עצמי. התודעה מסוגלת לעקוב אחר רגשות ולשנותם, להפוך תגובה בסיסית לרגש מורכב ולכוון את ההתנהגות בהתאם להקשר חברתי.
מושג ה-׳אני׳ מתואר בספר כשילוב של שני מרכיבים: האני הגופני – אוטומטי ומולד; והאני המנטלי – תוצר של התודעה. האני המנטלי מאפשר לאדם לראות עצמו כנפרד מהעולם, להבין רגשות של אחרים ולתפקד חברתית. יכולת זו היא חלק מהאבולוציה החברתית, והיא חיונית ליצירת קשרים, שיתוף פעולה ושימור קבוצות אנושיות.
היחסים בין התודעה לבין הבקרה האוטומטית הם סימביוטיים. רוב הפעולות הן אוטומטיות, אך התודעה מתערבת כאשר יש צורך בבחירה, חדשנות או למידה. לעיתים התודעה אף מפריעה לתפקוד האוטומטי, אך באמצעות תרגול ניתן ליצור אינטגרציה חדשה – כפי שניתן לראות בנהיגה, שחייה, אקרובטיקה או תופעות כמו הליכה על גחלים והיפנוזה. הספר מציין כי "תרגול מאפשר הרחבת יכולות… ולפעמים התודעה יכולה לשנות מערכות הפועלות בבקרה אוטומטית״.
התרבות האנושית, המבוססת על למידה חברתית, מאפשרת העברת ידע ויכולות נרכשות בין דורות, ובכך מאיצה את קצב השינויים האבולוציוניים. התודעה, באמצעות חשיבה, סקרנות ויצירתיות, הופכת למנוע מרכזי בהתפתחות הציביליזציה. היא אף מסוגלת להעמיד ערכים מעל צורכי הגוף, עד כדי הקרבת חיים – תופעה שאינה מוסברת היטב על ידי ההיגיון האבולוציוני הפשוט.
למרות התיאור המקיף של התפתחות המוח ושל תפקידי התודעה, הספר מותיר את השאלה המרכזית פתוחה: מהי תודעה? מהו הגורם המוחי היוצר אותה? כיצד מתהווה הרגע שבו מופיעה מודעות? שאלות אלו נותרו חידה גם לאחר דורות של פילוסופים וחוקרי מוח. ההשוואה לפרויד אינה פותרת את החידה, אך היא מדגישה שהדיון בתודעה נע בין ביולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה – וייתכן שכל אחת מהן מתארת היבט אחר של אותה תופעה מורכבת.
"נמלים, נוירונים, תודעה – האבולוציה של התודעה האנושית״ מאת: עוזי בן צבי, הוצאת ידיעות ספרים, ספטמבר 2024